אילן רמון נגע בי. כשיצא למשימה שלו התרגשתי כמו בת משפחה.
אחרי שראיתי את הסרט עליו התאהבתי. הייתה לו אישיות חזקה ולא
יכולתי להשאר אדישה אליו. גם רונה והמשפחה מאוד נגעו לליבי.
כמה ימים לאחר האסון כתבתי עליו שני שירים. רציתי לפרסם את
הראשון.
"...באותה עונה


בגינה צמח לו עץ אילן
עוד כשהיה ניצן
ניצב האורן לידו
לא קטן
היה העץ
ומסביבו ניצבו השקדיה והגפנים
ו-4 גפנים היו לו לאילן
השקדיה איתו בכל עונה וזמן.

יום אחד נשלח העץ לגינה אחרת
השקדיה והגפנים ערקו גם הם מתחת שמי התכלת
והאילן
יצא לצוד ענן
בחורף.

פזמון:
בחורף יצא אילן
השקדיה והגפנים אחזו בשורשים
והאילן נשתל על הענן
טרי ורענן
והם עוד מתרגשים
בכלל לא חוששים
כי יחזרו זרעים לאדמתם
אך באותה עונה
תחת העננה
ניסה אילן לחזור לאדמה
אך מאומה

השקדיה עוטפת את גפניה מטה
פניה התלבנו מעט אך לא נבלה
והגפנים כולם עוד יהפכו האשכול צומח
שבכל חורף לגינה
יביאו ענבים

בבוא העת תחזיר השקדיה גפניה
לגינת מולדתם האהובה
שם אילן היה פורח
בגינה טובה

אין האורן שוב יראה אילן
ואין אילן יחזור לשקדיה
הגפנים עוד לא עבר זמנם
עת יבשילו העונה

פזמון...

חורף יעבור בשקט
תחת הענן ועב
את האילן גיבור מולדת
הגינה תמיד תאהב