מוקדש באהבה לחברות הכי טובות, אני מודה לכן על הכל.
ואז היא אמרה לי "די, תפסיקי לדבר עליו! את לא מבינה שאת לא
צריכה אותו?!" ואז הוסיפה בחצי חיוך "די עם האובססיביות
הזאת..". "זאת לא אובססיביות" עניתי בלחישה, ושתקתי.
אנשים שיש להם הכל בחיים לא מבינים... פשוט לא מבינים.
"די אל תהיי עצובה" זרקה לעברי. חיוך של מבוכה עלה על פניי.
אני שואלת את עצמי, אולי היא פשוט לא אהבה בחיים שלה מישהו כל
כך, עד שניסתה להחזיק בו חזק חזק שלא יברח... מהר מאוד הגעתי
לתשובה, אותה אחת שלא רציתי להבין. למילים הקשות שיוצאות מהפה
שלה, ונתקעות עמוק בלב שלי כמו סכינים,כנראה יש משמעות של כלום
ועוד קצת שום-דבר בשבילה. וזה חבל. זה חבל שהמילים האלה הן
כלום בשבילה, ובשבילי הן כל העולם.
אז מה אם יש לה הכל? ילדה יפה עם הורים ששמים לה כל בוקר מאה
שקל על השולחן הורדרד שלה, בתוך החדר הסגול והמושלם שלה, לא
יכולה לאהוב?! אני יודעת שהיא יכולה, יכולה בהחלט! אבל אותי
היא לא מסוגלת להבין. עדיין לא...
"תקשיבי" היא אומרת, "עכשיו את הולכת להניח אותו ואת המחשבות
שלך עליו בצד, למצוא מישהו אחר - ותיראי שזה יעבור לך בצ'יק!".
גיחכתי. מה כבר יכולתי לעשות? להציע שנלך ל"גבר-סנטר" ונבחר לי
מישהו סימפטי-רגיש שינסה להעביר את כל העצב?
"מה את צוחקת?" נזפה בי, כאילו הרגישה זלזול מצידי על הרעיון
שלה. עניתי לה בהתנשאות: "את באמת חושבת שאם אני רק אחליט,
פתאום יצוץ מישהו ויפתור את הכל?" הדלת נפתחה והשיחה נקטעה
בבת-אחת. חברה אחרת שלי ניצבה בפתח החדר. "מה קורה?" שאלה.
"כלום", עניתי, ורציתי שתבין שאני צריכה שתציל אותי מהשיחת-קרב
הזו. "אנחנו מדברות עליו" הוספתי, וחששתי מהתגובה שהולכת לבוא.
"חמודה, את יודעת מה אני חושבת על זה נכון? פשוט תניחי לזה..."
היא ענתה לי כאילו סוגרת את הפרשה.
החזקתי את העיניים שלי פתוחות חזק חזק כדי שהדמעות ישארו בפנים
ולא ייגלשו על פניי כמו מפל שמסגיר את כל מה שאני מרגישה. היה
שקט בחדר. מבחינתי זה היה שקט של עצב, ומבחינתן שקט שאומר שהכל
נפתר ונסגר כלא היה.
לאחר כמה שניות החדר התמלא בחזרה בצחוק ודיבורים. אני המשכתי
לשתוק, וחשבתי לעצמי שהספיק לי לפעם אחת וגם לעוד חמשת הפעמים
שיבואו לאחר מכן.
עצמתי את העיניים, נשכבתי על המיטה. פתאום הבנתי שאני נמצאת
בחדר עם שתי בנות. בנות יפות, עם לחיים ורודות, בנות נאהבות,
החברות הכי טובות, ממש מושלמות -
אבל בנות שפשוט לא מבינות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.