המגניבול המתאבד / החיים שלי קשים |
מסתכל על הרצפה
אתם קוראים לי פריק
אני לא איכפת לי,
כי אני כה מדוכא.
חוזר הביתה מסומם
צועק על אמא ועל אבא גם
ואז בחדר מסתגר
שומע קורן
ומנסה את עצמי למסמר.
הדם זורם כמו נהר
והכל כבר מטושטש
אמא אז נכנסת שיכורה
מה אכפת לי, סתם פרה.
אבא שוב פותח חגורה
ואני מחייך בהבנה
מקווה שאותי יזיין
כי אז יהיה לי על מה להתאונן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|