החשכה אופפת אותי
הכאב מתפשט בגופי,
כמו מוגלה ירוקה ומסריחה.
אני רק רוצה להפסיק,
שמישהו יגאל אותי מייסוריי.

והייסורים!
הם קשים מנשוא
הצער ממלא את כל חיי,
משקיעה ועד שחר
ושוב ושוב ושוב ושוב.

ואני רוצה למות
כי החיים שונאים אותי,
הכל שונא אותי,
אבל אני שונא את עצמי הכי הרבה.

אני רוצה לחתוך את הורידים,
ולראות את הדם זורם,
החיים זורמים ממני
ולמות.

אף אחד לא מבין את צערי,
צער עמוק מנשוא,
אני רוצה למות ילד קטון
ושמחר יכתבו בעיתון
וכולם ידעו שאני מגניב!!!