נהר עננים אפור, ציפורים מפליגות דרומה
שני גוזלים פצועים נשארים מאחור בקן
את שומעת? נפשי - שיכורה מן הארומה,
שיכורה מריח החופש, נקפוץ - הלא כן?
בני כנף יחידה ישרדו רק בשניים
לבד יתרסקו לרסיסים, אין לכך סוף אחר
הרואה את? נפשי - הפצועה שבעתיים
עפה כמו פרפר אל שלהבת הנר
יקירתי, אשרף באש. אפול כאפר לכפותיך...
יקירי אל תשתוק! מה עלי לעשות?
תרימי עוגן נפליג, אהיה הרוח במפרשיך
אנו הרי בסופו של דבר ציפורים נודדות
יקרתי, נעוף. נשאיר הקן מאחור
כולם עפים לדרום אנו נעוף למזרח!
מאשר לארצות החום עדיף לעוף אל האור,
לזריחת השמש. תני לי יד ונפרח.
תני לי יד ונפרח!!!
תני לי יד ונפרח... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.