ענת אורבך / שישה מליון |
אינני יכולה שלא לחשוב
אז
והיום.
שיחקנו בסביבונים
כאשר סבתי סיפרה לי
על חג החנוכה
שבו לקחו את אביה.
השפלתי את עיניי.
לא ידעתי מה להגיד לה.
לעיתים אני מתביישת
שלעולם לא אוכל להבין.
היא, בעיר ההריגה
ואני, בעיר הקודש
כאשר חברותי הצטלמו ליד בתי-קברות בפולין
אני בכיתי בבר-מצווה.
לעולם לא אוכל להבין.
והן אמרו
שהיא היתה הכי יפה במחנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|