שרית נוי / כאב |
דמעותיה מתגלגלות, מרטיבות את פניה
הרוח נושבת, פורעת שערה,
והגלים מתנפצים, מרטיבים את גופה.
הים שאג בשבילה,
הסופה השתוללה למענה
והיא?
היא בשקט עמדה נותנת לים
ללחום את מלחמתה
אולי זה רק הגל ששטף אותה
אולי זה הרצון לנצח הכל
ואולי היא נשברת למרות הכל
היא עמדה על החוף והים נשקף העיניה
דמעותיה מתגלגלות מרטיבות את פניה
וכמו ביום שנטמן היא יודעת-
הוא לא ישוב עוד אליה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|