מונה גולד / אין לאן ללכת |
יושבת בצל עץ הזית
ולידו שוכן עץ התאנה
וכך בשלכת לי צופה
"משתנים העיתים" אומרת המחשבה,
"וללכת אין יותר כוונה".
השמש צנחה בחלל אין-סופי
של מובנות ההשלמה
כי אין לאן ללכת;
...אני כבר לא תמימה!
30/09/03
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|