זיוה אפטר / החום |
לכשנגעת, באמת נגעת
וידיך עשו בי ניסים
לו הכרתי אהבתך
באין מילים
לא הייתי נסה משתיקותך
בהירה לי זעקתי כשמיים
ואפלה אילמותך ונסתרת
כדם, אך חומו חפן לבבי
בצרור מסעיך
נצמדת לאש
שלא תחדל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|