אני אתן לך יהלומים של זהב.
היא אמרה: לא יכול להיות.
הוא: כן, אני אתן.
אבל אין כזה דבר!
יש, את תראי.
אתה ממציא.
גם את השמיים בשבילך.
אתה יודע מה אני רוצה?
את השמש?
לא ממש.
תה קפה?
לא, אהבה אני רוצה.
אהבה אין לי לתת, אבל אני אצור לך המון המון יצורים שיתנו.
איזה יצורים?
זה חשוב?
לא.
אז בני אדם.
אולי ארנבים במקום?
לא, אין להם לתת.
כלבים?
לא, הם צריכים אהבה חזרה.
ואנשים לא?
אנשים, אפילו לא צריכים לראות אותך. כמה שתתני פחות, ותרצי
יותר, כך יעריצוך יותר. כמה שידעו פחות כן יטב.
ומה אצטרך אני לעשות?
להיות לא קיימת.
לא קיימת?
בשבילם, כי יותר קל להם לאהוב מי שהם לא יודעים.
אז למה מחכים?
לסוף עידן הקרח,
שיופיעו יהלומים של זהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.