קירותיי, וזכרון קומתך גרמו לי לקנא
בנוודים שיכולים להרוות את צמאונם לאהבה
במרחבים נגמעים, מבעד לסוליות נעליים בלות.
כמה רציתי להמיר מסע לאורך
מוטת כתפיך, בכרטיס טיסה, כיוון אחד,
לארץ אמנזיה.
להעמיד את ליבי בצדי דרכים
כרוכל מרושש, הפורש מרכולתו
ומציע חתיכה
לכל המרבה במחיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.