אל תתן לסנוורים לסמא את עיניך
זו לא היתה שכינה, אלו היו רק
קרני שמש נשברות בכתם שמן
על אספלט
ארוז את שראוי להתקיים למענו:
סלילי עשן, פירושים למלה חמלה,
מקום מפגש צווארה עם עצם בריח.
כשאור יתנפץ על ראשך,
נשום בפעם הראשונה, תן לצעקה להיות.
זו הולדתך.
בדיעבד, בהשראת שתי יצירות נפלאות:
http://stage.co.il/Stories/256287
http://stage.co.il/Stories/256818
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.