|
בואי נדמיין לעצמינו שהכל התהפך
שהדשא למעלה ואנחנו למטה
ואנו מטיילים יד ביד על השמיים
והגשם כמו ממטרות מטהר את גופינו הטמאים
והפרחים נופלים הישר לידינו
החושך ירד והגשם הפסיק
אלוהים את הירח מדליק
אז בואי ונשתה לחיי החלום
שתי נוצות טהורות על כנפי הדמיון |
|
|
מי זאת הלא
תמניה בכלל
הזאת?
מה אכפת לי אם
היא לא תמניה?
העיקר, היא
חושבת שאני
יפה?
מיכלי תוהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.