[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








העולם נראה ירוק מבעד למשקפיו הירוקים של זיגי פופ. ידו
המעוטרת בצלקת כוכב שביט הניחה את המעטפה הכחולה בידי.בהיתי בה
במשך חלקיק שניה. זו הפעם הראשונה שהיא היתה בצבע זה.
הסתכלתי מעלה לעבר הרקיע שחייך אליי חיוך מריר. ידעתי מה הולך
להימצא בתוכה.
זיגי טפח לי על השכם ולחש משהו שלא הבנתי (זיגי פופ מכונה כך
בעקבות צליל הפיצפוץ אשר נשמע מפיו כאשר הוא מדבר) כפי שהוא
תמיד עושה כשהוא שוכח שהוא אילם, האדיוט הזה.
למרות שאולי אפשר להבין אותו, המצב הפיזיקלי הזה התממש ממש לא
מזמן.
אנשים מסוימים שהאמינו שימי הביניים היו תקופה עליזה ועשירה
מעין כמוה בייצור טכניקות עינויים להכנעת הרגלים אנושיים
מגונים כגון... פטפטת, החליטו שזיגי הוא מועמד נפלא שדיבר קצת
יותר מידי על דברים חשובים קצת יותר מידי. אז הם עזרו לו
בזה... רק לשם בטיחותו האישית, בשביל שהוא לא יפלוט יום אחד
משהו שעלול לסבך אותו. הם טענו בחמלה. אז זיגי מסתובב בלי לשון
ועם לוח קטן עם מסגרת ירוקה שתחוב לכיסו. ועל צידו השמאלי
העליון רשום בצבע סגול בוהק
go fuck yourself you talking feggots.

קילפתי את הקרום הכחול שעיטר את  פיסת גורלי המודפסת על נייר
ממוחזר.
קרני השמש המבצבצת מאחורי ענן החלו שורפות את צווארי, עשן
המכוניות הסובבות אותי חנק לי את הסינוסים ברכות, וטיפות הזיעה
החליקו מאצבעותיי לעבר המילים אשר השתקפו בעיניי.
"בעלות הפיניקס, מתוך ענן גופרית קטן, העשן יפרח, גרגרי האבק
יזרמו כשועלים ביערות האדם"
לעזאזל, הבני זונות האלו לא מפסיקים עם האניגמות האופרטיביות
שלהם...

יעקוב עזרה ומשה. לשעבר בובי מריו וקונסטנטין. לשעבר חברים
פעילים בקבוצות פשע מאורגן נבחרות מהחוף המזרחי. אשר מכהנים
כיום כיושבי ראש מועצת החכמים בארגוני הנכבד. ואחראיים על
קידוד המשימות המועברות בין הגורמים העורפיים לפעילים (כאנוכי)
באופן אשר ימנע ממוקדי פשע וטרור אחרים להתוודע לנו. החליטו
לקדד כך את המשימות לאחר שהשתתפו בקורס לקבלה של הרבי הירשמן
לפני כחצי שנה.
הארגון שבו אני לוקח חלק כמתדלק פעיל (עוד שם קוד אדיוטי) מקנה
למשתתפים בו כ7000 דולר בשנה להשתלמויות שונות לשיפור השכלתם
ויישומו בחיי פשע יעילים ומתגמלים. זקיפים סמויים בודקים אם
אכן הכסף הושקע בפעילויות אלו. ובמקרה והיד אשר אמורה היתה
לחתום על צ'ק לאוניברסיטת דווינצ'י טעתה במסעה ופגשה בכוסות
שיכר רבים במעודון חשפנות מקומי. אותה יד תינתק מגוף אדונה
כעונש על חטא זה.
ולכן אחיו של בובי אשר היה מודע להתלבטותו הקשה בין חוג
לפילוסופית ההרג הממוני בהחניית היכמן הג'רקס לבין קורס העוסק
בתורת חבוט, חנוק, וזרוק לשק על פי ספרו המהולל ג'רמי מירקינס.
הציע לו ללמוד את תורת הקבלה היהודית אשר לה התוודע בעקבות
קורס שעבר בעצמו.
בובי התלהב לחלוטין וחזר מסוחרר מאושר לעמיתיו וסיפר להם על
התענוג שבו התנסה.
ואחרי חוויות רבות מספור של תפילה הדדית לאל הגזעי מכולם,
שמירת שבת אקסטטית, צום ועוד מינים שונים של עונג עילאי.
הם החליטו להתגייר.
והכיצד אפשר שלא לשלב עבודה באמונה.
אז כל משימה שטותית שאני נשלח אליה הופכת להיות פאזל קבלי
מרתק.

הרכנתי את הדף המזויין על איזו שמשה זמינה והתחלתי לפרש את
המשפט המחורבן.

"ענן גופרית" היה הביטוי הפשוט ביותר לגביי, הכוונה היא בטח
לאזור המזוהם שבמחוז הדרומי, זה ממש לא רחוק מכאן. איזה מפעל
עתיק לייצור צמיגים שהציוד שלו כבר בטח בן 200 שנה ופולט רעל
וויראלי בממדים שדורשים הסגר מלא על כל המקום . ממש מתנגשים
בעמודים המזדיינים במקום הזה. פעם אחת נפלתי על איזו זקנה.
המטורפת רדפה אחריי עד קצה בזמן שהיא חובטת בי בתיק המרופט
והעמוס בכל טוב שהיא סחבה מחנות הכל בו הקרובה. טוב אני מניח
שזה פותר גם תסביך העשן הפורח. אני בטוח שאחד מהזונות האלו
עישן משהו לפני שהוא כתב את זה.. פורח.. לעזאזל..
שועלים ביערות האדם. אממ.
התבוננתי סביבי. מוקף בגושי מתכת המחליקים על הכביש. כמה עננים
מקועקעים על השמיים האפורים ממעל.
איפה אני אמצא להם שועלים עכשיו.
למה הייתי צריך להשתמש בכרכי הפושע המקראי המתחיל בכדי לגלגל
את הג'ויינט ההוא... טוב לא משנה. תתרכז, תתרכז עכשיו.

רק רגע. הנה שועל...
ברגעים אלו ממש כמה בחורים שעירים ושתויים במיוחד התקדמו לעבר
פאב השועל המנמנם.
איך לא הבחנתי במקום הזה מעולם.
החברה שעומדים מחוצה לו יורקים ולוגמים את טיפות השיכר
האחרונות נראים אירים למדיי או איך שלא קוראים לעם הזה שבלע את
הלשון המדממת שלו.
את המשימה זרקתי לפח, ביחד עם התוספת שנותרה כתעלומה מהבהבת
במוחי, אבל מי צריך פיניקס כשיש לך שועל של ממש מול האף.
אז הם רוצים שאני אנקה פאב אירי, יפה. זה שיא חדש.

דרכתי על הבלטות הסדוקות בדרכי לשם. חשתי את פעימות לבי השחור
מניצני אפלה שמתו בזמן שהחלו להתפטל סביבו. ממזמן איבדתי את
המפתח שהפעיל את הלב הזה. הוא עושה מה שהוא אמור. ומה אני
אמור. אני ממזמן כבר לא יודע. ואז אני נזכר.
צרימת הקור אשר עוטפת את אצבעי מהמגע בקנייפי מזכירה לי. האבא
המטורף שלי נתן לי את הסכין הזו כשהייתי בגיל 16. זו היתה הפעם
הראשונה שיצאתי איתו למסע צייד.
בכל פעם שאני מתבונן בסכין הזו אני רואה את ההשתקפות של הנער
בעל העיינים הכחולות. כובע מכסה אותם בכדי למנוע תצפית על
עיניו האדומות מהמכות שהוא הלך בבית הספר מוקדם יותר באותו
היום. הנער שראה את אבא שולח מכות לאמא שלו לילה לפני. ועם
אותם הידיים המבחילות שחט איזו חיה מסכנה. באותו יום החלטתי
שהחיה היחידה שאני אי פעם אוכל לשחוט היא אדם. הסכין הזו
מזכירה לי את חוסר האנושיות במקצוע שלי, היותי בן אנוש.
מחסל צמחוני. זו היתה גולת הכותרת לכמה בדיחות שהסתובבו אצלנו
כשעוד הייתי צעיר בארגון.
אני חייב להתרכז יותר אם אני לא רוצה לגמור כמו שהוא גמר.
אצבעותיי עוברות למלאך המתכת השומר שחבוי לצד חגורת מכנסיי.
Silver dimond.
כך קראתי לבחורה היפה ביותר שראיתי מימיי.
היא היתה שכובה על חזי. יכלתי להרגיש את דמעותיה החמות על ידי.
הייתי בטריפ מטורף ובקושי שמתי לב לכך שהיא מעליי ולא בתוכי.
ואז לפתע היא זזה. גופה נרכן מעליי אור הירח פיזר יופי קריר
סביב לשיערה. והיא הוציאה מתחת למיטה שלה חבילת נייר קטנה
ומקומטת והושיתה לי אותה ביידים רועדות.
סילבר היתה חולת נשק. הבחורה יכלה לפוצץ יונה בעיינים עצומות.
על הקיר בין חרבות חדות לבין רסיסי הרימון שנאספו לתוך שקית
האפר של אביה שעלה באש בהתאחדות צורבת איתו. ניתלתה תמונה
שלנו. אני מניח שהיא הושלכה מנופצת ממזמן לתוך איזו מזבלה.
נפרדנו שבועיים לאחר אותו לילה.

אש מקפיאה הבעירה את עיניי. אני חושב על להדליק סיגריה אך
מתחרט. אני עומד מול הכניסה האחורית לתחת של השועל. ואני נכנס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני תמיד מפספס
את האוקיאנוס
ההודי

האיש הכי מהיר


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/12/03 12:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בלו סקאיי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה