בדמותך אני נזכרת לעיתים קרובות מדיי,
איך את ידי אחזת אמש בעדנה ובערגה,
וכששוב אני נזכרת זה מחריד את לילותיי...
זה כואב וגם פוצע את ליבי את כל חושיי!

וילדך הקט הנה הוא ישן חבוק בזרועותיי,
וכשעיניים הוא פוקח פניך שוב מול פניי,
עיניים לו עיני ברקת אין כמותם עוד בעולם...
רק לאביו היו כאלה, הו עזור לי אלוהי!

ילדך הקט הנה הוא ישן חבוק בזרועותיי,
מכל משמר עליו אשמורה וממנו אשאב כח,
להמשיך עד סוף הדרך להמשיך ולא למעוד...
להמשיך ללכת הלאה, זכרך יהיה ברוך!

גם אתה וודאי רצית לשאת את עוללך הרך,
ולא זכית אף לרגע לגעת ביופיו הרב,
לכשיגדל אלחש לו חרש כמה יקר הייתה לי...
ואיך הותרת כך את שנינו ולא תשוב עוד לחיקי!

לעיתים נדמה כאילו הן  היה  זה רק אתמול,
אותו הנער שאהבתי אהבה שלא תחזור,
ממרומים אתה אומר לי - אוהב אותך אני לעד...
שמרי על פרי אהבתנו, אך אל תשבי תמיד בדד!

ילדך...

אם תפגשי אי פעם גבר שיזכיר לך ויאהב,
אל תהססי לרגע אני סולח ממרחק,
וכשילדי יגדל ספרי לו - לא החזקתי מעמד...
כוח עליון הפריד בינינו והשאיר אותו רק לך!

לעיתים נדמה כאילו הן היה זה רק חלום,
שמרי על פרי אהבתנו וזכרי את האתמול,
את יותר מאם אחרת את נושאת בעול לבד...
ובחלום אבוא אליך ואת שניכם אשק בלאט!

ילדך...

                               
נכתב ב: 28/9/93
מוקדש באהבה, לאלמנות המלחמות!!

בכאב והזדהות...

נכתב לפי הלחן של השיר "לפעמים" של אתי אנקרי.