היא רצתה שזה יהיה ממש כמו באגדות-
נסיך על סוס לבן שיצא למסעות
רק בשביל לחפש אותה, וכשתימצא
יחיו באושר ועושר עד היום הזה...

ביום הולדת 16 היא חיכתה לחלום.
בסוף החליטה לצאת ולחפש אותו במקום.
ולמרות שפחדה מסוסים והייתה אלרגית לקטיפה,
היא רצתה שזה יהיה ממש כמו באגדות...

כי כשאמא הקריאה לה אגדות,
היא שכחה להזכיר שזה לא במציאות
ולא הזהירה את סינדרלה שלה
שנעל הזכוכית גדולה במידה.

היא הלכה והלכה עד שרגליה כאבו,
התיישבה על אבן ושאלה "איפה הוא?"
ציפור קטנה מהעץ התאבדה
והיא אמרה בתמימות "זה סימן לאהבה".

היא חיכתה עד החושך, בקור, בודדה,
התאמצה מאוד ולא בכתה
כי המייק-אפ ימרח ואז אין לדעת
מה יחשוב הנסיך שלה.

כי כשאמא הקריאה לה אגדות,
היא שכחה להזכיר שזה לא במציאות
ולא הזהירה את היפהפיה הנרדמת
שכנראה נרדמה והיא סתם חולמת.

בבוקר, המשיכה ללכת במרחקים,
כששמעה מרחוק דהרה של סוסים.
על סוס לבן הופיע הזר,
אך אז ראתה שהוא ממש מכוער...

אז פרצה בבכי שוטף, הנערה-
מי בכלל שם על המסקרה?
ובגלל ששיקרו לה כל החיים
נהייתה פוליטיקאית וגם למדה משפטים.

כי כשאמא הקריאה לה אגדות,
היא שכחה להזכיר שזה לא במציאות
ושבעצם בת-הים הקטנה
הפכה לקצף ובגלים נעלמה.

כשאמא הקריאה לה אגדות,
היא שכחה להזכיר שזה לא במציאות
ושלגייה שלה, זה די חבל,
לקחה ביס ענק מתפוח מורעל...