ביום קודר שכזה כשהשמיים בוכים אתנו,
אנו נאלצים בקושי בלתי נסבל להיפרד כאן ממך
ולהפנים שאת איננה עוד.
כולנו בלי יוצא מן הכלל, הנכדים והנכדות, עומדים כאן כואבים
ולא מעכלים
שהפייפונה, הפלולה, הדובו הקטן, קודקוד השבט היקר
ואם כל הממות בעולם,
איננה עוד עבורנו.
לעולמי עולמים ננצור זיכרונות נעימים ממך,
את שכל חייך פינקת בדרכך האוהבת כל אחד מאתנו,
את ששמחת בשמחתנו ובכית מאושר על כל נין ונינה שהענקנו לך,
את שדאגת כל החיים שהקיבה שלנו תהיה תמיד מלאה,
עוד לא פתחנו את דלת ביתך  ומיד היית מטפלת בנו כתינוקות.
אוי, סבתא מדהימה שכמותך,
אנחנו אוהבים אותך, ממה שלנו, אהבה גדולה,
והפרידה קשה מנשוא,
נתגעגע כל רגע ורגע לטלפונים שלך,
לנעבי בשק שלך, לאמרות החכמות שלך,
ומי עוד יפתור לנו את החלומות אם לא את.
היית מדהימה, לבבית, חמה, חכמה, מצחיקה וסבלנית
ותמיד תישארי כך עבורנו.
אז זהו, רצית לנוח כבר מהסבל,
אלוהים שמע את תפילותייך ונתן לך לנוח ביום שבת קודש
כי טהורה את כשבת.

ממה, בשם כל הנכדים, אנו מבטיחים לך במעמד מצמרר זה
לא לריב, להתאחד וביחד לזכור כל חלק ממך.
תודה לך שהיית הסבתא המדהימה בעולם
ודעי כי בלבנו נחרוט אותך לעד.
תודה לך בורא עולם, שנתת לנו את הזכות להיפרד כפי שנפרדנו.

תהי נשמתך צרורה בצרור החיים!
אוהבים עד כאב, הנכדים!

הספד זה נכתב בשם כל הנכדים והנכדות.
(ממה = סבתא בצרפתית).