יעל גנז'לו / אבא |
מגע הבד
עוטף את הגופה
ואתה מחכה לגאולה
להתאבד או להקרע
זה מה שמעסיק אותך
לחשוב לחלום להבלע
בתוך עשן של זיכרונות
שמרובם כבר לא אכפת לך
שוב יש רעש מהצד
והפחד ממחר
אתה צועד קדימה וחוזר
הבילבול שוב מתחזק
ואפילו השיר הזה כבר לא מובן
אני לא פאסיבי אני ריאלי
אתה צועק חזק
וכלם לא משתנה
והחבל מחכה
והקבר גם
רק ילדה קטנה בבית
מחכה לשובך
ולא תדע
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|