עולה במדרגות משלם ל"אלוהים" ולוקח "קבלה"...
וממשיך בדרכי, דרכי שלי
בכסאות הראשונים כולם ילדים בדיוק כמוני
לפעמים יושבים שם גם זקנים, אולי הם שוב רוצים להיות
צעירים...
מתקדם עוד, הולך ומתבגר, הולך ומתגבר...
מגיע לאמצע מסתכל קדימה ואחורה
מצד שמאל דלת... לא חושב אפילו על לרדת, אמא מה את דואגת...?
ממשיך הלאה הולך קדימה מגיע לספסל האחורי, מתיישב ומסתכל
קדימה
יושב ליד מישהו מהר, מישהו אחר, יושב באמצע ומסתכל פנימה...
רואה את כל מה שעברתי, את כל מה שחוויתי
את כל מה שרציתי, ואת כל מה שלא הייתי
הגיע הזמן לרדת... אמא מה את פוחדת...?
לוחץ על הפעמון הנהג מאט
אני עובר שוב את הדרך שבה עברתי, הולך, מצד ימין כסא נוח
מלא כוח לא חושב אפילו על לנוח
מגיע לאמצע, מצד ימין דלת, תוהה אם כדאי לרדת...
ממשיך הלאה הולך קדימה... אמא... אני קרוב...
אמא עוד מעט יהיה רק טוב
מתקדם אל עבר הדלת, אמא אני חי-או מת!
על גבי תיק... עם כל הזכרונות... עם כל הטעויות...
שם בפנים כל מה שרציתי..מה שיכולתי להיות..
בכיס געגוע... אמא... פיגוע...
כנראה ששילמתי מחיר כבד מדי אמא...
הקבלה לא עזרה. והמגן... המגן דויד לא הגן עליי אמא...