ברגע שהפרח נפתח
שותים את הצוף שלו.
אסור לפספס,
לבזבז כוחות וזמן
אחרת הכל רץ
ונאבד
באדמה.

והקיר המחוספס
עבורי
הוא בית כלא שאני
מתרוצצת בין קירותיו,
נופלת בשקעים.
השיער פרוע
ורוח מגיעה
משום מקום,
בתוך הקיר.

אני הולכת
מבפנים
החוצה
אני שוברת עצמות
לעצמי
ולאחרים
אני בוכה את נפשי
והארס נספג
ולא מתנדף.

תגובות כימיות,
מצב ותנאי,
תנאי ותוצאה.
הסיבה היא
גרון חתוך אחד,

שכבר לא יידע לשיר
כשהפרח שלי ייפתח.