היי מותק, מה שלומך?
אני יודעת שלא תקבלי את המכתב הזה, כי אין שום דרך להעביר מפה
מכתבים, אבל בכל-זאת חשבתי שיעשה לי טוב לכתוב לך, במחשבה
שאולי איזה קסם יעביר את זה אלייך (כן, נשארתי תמימה).
אז קודם כל, בניגוד למה שציפית אולי, אני לא מצטערת שעזבתי.
טוב לי פה! איך לך?! מה שלומך?! את מתגעגעת אליי?! אני מקווה
שהמחשבה שטוב לי פה עוזרת לך קצת.
אני פה במחלקה של אנשים שהגיעו לפה כמוני (בעיקר בני-נוער), כך
שדווקא דיי סבבה, חולקים חוויות וכאלו, וגם יש אחלה אוכל!
אני רוצה להגיד לך שאני מצטערת אם פגעתי בך מתישהו בחיים, או
עכשיו בזה שעזבתי, אפילו שהבטחתי שלא!
איך לך עכשיו? איך כולם?! איך אנשים הגיבו?
אני מבקשת, מותק, אל תבכי יותר מדיי! והכי חשוב - אל תבואי
אחריי, שלא תעזי! אם אני מוצאת אותך פה אני הכי אכעס עלייך
בעולם! את יותר חזקה ממני בהרבה, ואת יכולה להחזיק מעמד
מצויין, וגם להנות מזה! כי כזאת את - מדהימה.
לא מגיע לך מקום כמו פה, למרות שדווקא דיי נחמד פה, בגן-עדן.