אני כל כך רוצה את זה -
ומתגעגע לתחושה הזאת,
לעמוד על דוכן המנצחים
גבוה בכמה סנטימטרים מכולם
מאמץ אל בטני את הגביע מצופה הזהב.
וכבר כמעט שכחתי איך זה...
אבל במקום שני לא זוכים,
אלא מפסידים את הראשון.
מקום שני הוא כבוד של מפסידים
ואני לא רוצה להפסיד.
כמעט יכולתי לחוש את ההרגשה הזאת -
וקרוב יותר ממה שזה נראה,
אבל אז נפלתי.
אני נותן את הכל,
אך כנראה שזה לא מספיק.
למה זה צריך להיות חלום לחזור ולהיות במקום הראשון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.