ישבתי על המדרגות
זו היתה שעת בין ערביים
השמש החלה לשקוע
הרגשתי את הרוח הקרירה מהים מלטפת לי את העור
איך היא עוברת ככה
עשרים וחמישה קילומטרים
ועדיין קרירה
המרחק והתנועה
לא אמורים לעשות אותה חמימה?
כמו שאני הולכת
בדרך הביתה
ופעימות הלב מתגברות
קצת זיעה מבצבצת דרך הנקבוביות
לרוח
זה לא קורה.

ישבתי על המדרגות
אני זוכרת ש
הילדים שיחקו במגרש החניה
שיחקו כדורגל
הכדור ניתז באחת המכוניות
היא התחילה לצפצף
האזעקה הופעלה
הילדים ברחו משם בחיוך של מעשה קונדס
אני נשכתי את השפה
לאחר חמש דקות
ירד בעל הרכב
טרנינג
וגופיה קצרה
מפתחות השתלשלו מידו הימנית
הוא הסתכל סביב
עד שנתקל בי
הוא השתאה לשניה
ומשך את כתפיו
לחץ על השלט
ועלה למעלה.

הרכב הפסיק לילל.

ישבתי על המדרגות
כשהסטתי את ראשי ימינה
ראיתי טור של נמלים עולות בקצה המדרגה
ככה
הן פוסעות
אחת אחרי השניה
בסדר מופתי
עד שנעלמו מאחורי הסלעים
ופתאום שמעתי
שחזרו הילדים.


נסענו פעם לבירנית
הוא לקח אותי דרך תפן
לא דרך מירון
אמר לי
יש פה נוף כל כך יפה
שפשוט אי אפשר להאמין
הוא נהג בדרך לאלקוש
ואני הסתכלתי דרך החלון
יש שם
הרים
אבל זה לא
הר אחד
או שניים
הם פשוט
באים בהמונים
וכולם ירוקים
כבר לא יכולתי לדעת
אם אלו העצים או דשא הבר
בנקודות אדומות
של כלניות
השמיים היו כחולים לכדי כאב
כחול כזה
אף פעם לא ראיתי
אפשר לומר זה היה כמו זרם הגולף
או כמו עיניים של ילד קטן
או כמו המכנס שאני כל כך אוהבת
אפשר לומר את זה
ואפשר שלא
כי בעצם
כחול כזה אף פעם לא ראיתי.

בדרך לבירנית
אפשר לחשוב
שזו שוויץ קטנה
אני זוכרת
שאמרתי את זה פעם
בהזדמנות זו או אחרת
אבל
עכשיו אני ממש מתכוונת לזה
אבל בשוויץ
לא היית
הוא מקניט
אני אומרת
נכון
אבל איכשהו
זה אפילו יותר טוב.

קצת אחרי תפן
בצד של הכביש
יש דרוזים שעושים פיתות עם לבנה
מוציאים מיץ תפוזים מצידניות אדומות
עם מזרנים
מתחת לעץ הזית
היתה שם זקנה דרוזית
בת מאה
שסובבה את הידיים כל כך מהר
עד שנראה כאילו הפיתה מתעופפת באוויר
אני זוכרת שהוא חייך
היה מרותק עם העיניים הכחולות שלו
הוא אמר לזקן
יפה
היא עושה את זה יפה
הזקן חייך
ישב על כורסא מקש
שאל
שתיים עם לבנה?
הוא ענה
עם קצת זעתר
ומיץ תפוזים
בשבילה.
התישבנו על המזרון
בין הכביש
לעץ הזית
הזקן הסתכל בשמיים
מלמל איזה משפט
והוא אמר לו
נכון
גם לי יש הרגשה כזו
הם יישרו מבט זה בזה
ויכולתי לראות דרכו
את הפנים המקומטות
ערוצים של נחל מקיפים את הפה
שדה חרוש מעל לעיניים
הזקן אמר
הרגשה שכזו
תמיד מפחידה אותי
כל פעם מחדש
והוא אמר
אתה יודע
אני כבר התרגלתי.

התחיל לרדת גשם
כשישבתי על המדרגות
זה התחיל ב
טפטוף זעיר
שזלג על הלחיים
אחר כך זה המשיך והתחזק
כמו מכות של סרגל על פרקי האצבעות
מלקות של חגורת עור בגב העליון
ופתאום
זה הפסיק
ואז נזכרתי
שכשסיימנו
הוא ניגב לי את הזעתר מזוויות הפה עם מפית
ונישק את מצחי
התקרב לאוזן ולחש
בואי
שוויץ מחכה.