עמית צינמן / מעשה בקיפוד ונמלה |
שנד לו במורד נהר על גבי אסדה.
על גבי עלה שטה לה נמלה וצדה עינו.
חפן אותה בכפו ולחש באוזנה מילות אהבה
עד נכנעה לקסמיו וניאותה.
אתה כואב לי, רעמה הנמלה.
אולי תתגלח?
בטח, אמר הקיפוד. רגע.
ואחז בסכין וגילח ראשו וצווארו
ורגלו התאמץ עד שנכרתה.
אין לי רגל, אמר הקיפוד לנמלה.
לא נורא, אקח אותך כמו שאתה.
כך התגלגלו להם בזימה ונחמה,
שכבו מגולגלי חיבה
נוטפי תאווה
ודם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|