הלמות התוף נשמעו
יום יום נגעו בנשמתה הפצועה
יגון ועלטה אותה אפפו
עת נשמתה ערגה והיתה כמהה
ימים אין ספור
ישבה בוכיה
ידעה שמה שנגמר
אין אליו דרך חזרה
לא ידעה איזה עוון חוללה
רצתה לטהר את נשמתה
אך ייקרו את דמה
ואין עונה לנפשה ואין מושיע
והיא משועת לעזרה
היא חפצה במנוחה
שאגה לעזרה
וצורריה עטפוה
וכך נותרה בודדה
אתה שהובשתה נהרות
זנחת אותה לאנחות
למה תשיב לה בזימתך
הרי היא תשושה
ומנוח מבקשת לנשמתה... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.