טמונה במסגרת / עצב |
מה שנשבר בי, ימות בשעה שעצוב להלך ברחובות כמו בכורת צפופה מתכנס כל הגוף בתוך מבוכה ובטוהר.. על אור חיוור ורך אני דורכת בכפות שבורות. בין הלילה ליום, השעות כפולות בכאב. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|