טמונה במסגרת / עצב |
מה שנשבר בי, ימות
בשעה שעצוב להלך ברחובות
כמו בכורת צפופה מתכנס כל הגוף בתוך מבוכה
ובטוהר..
על אור חיוור ורך אני דורכת בכפות שבורות.
בין הלילה ליום,
השעות כפולות בכאב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|