אביב וסתיו / הדר ולנסיה |
אי שם בין חצרות
המזרקות התיזו סילון
ואני ישבתי לבהות
בספסל מול הארמון
פתע ראיתיך עוברת
ואת כפרי הלימון
על העץ כעטרת
מראך אומר המון
לא סברתי אחרת:
קטפני מעלי דמיון
ולך אהיה כגברת
ואני ניגשתי אל העץ
שלחתי היד לקטוף
אך קוצו היה נועץ
כמו שלח אגרוף
עדיין עמדתי במריי
אחזתי בך בגבורה
עד התקתי הפרי
ואת כה בשלה וטהורה
וריח בשמים טרי
הנוסך בי נהורה
כמלכת פרי ההדר
אשר מול המזרקה
בגן ולנסיה המפואר
קיץ 2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|