גלגמש קסטנדה / כלבתי שלי |
ליווית אותי ימים ימימה.
ראיתי את שנותייך נפרסות על שנותיי.
פער הזמנים תמיד יכאב.
חברה אותה תמיד אוקיר.
הסממן הנצחי לחברות מתגבר מעל מחסומים.
אם שפה ולמעשה פיזיולוגיה שונה,
הררים של תוואים שונים.
אך מעל לכל, זהו קשר של אמת.
אך מעל לכל, עדיין כואב אני, אני שלא מת.
ואם את שנפלת מזכירה לי את היותי, אני האדם, בשר ודם.
בעצם, שנינו שווים במוות ומעצם הכרה זו, שנינו חברים לנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|