חשבתי לכתוב ולא ידעתי מה
המילים כאילו נשארו בתוך הנפש
ולא יכלו לצאת
ואין, אין מוצא לכאב ולתקווה
ללא הכתיבה
אז איך אכתוב ואין בפי מילים
וליבי רוחש הרבה רצונות ושאיפות
איך אוכל להתבטא כך שיבינו אותי
אולי אנסה, אולי אשאף לפרוק משא רב מעל כתפי
אך כשיושב אני מול בלוק הכתיבה
אין העט נשמע לי וידי נעצרת מלהביע את רחשי ליבי
אך בכל זאת אכתוב, אכתוב ללא מובן
ללא פתיחה או סגנון, ללא מבנה תוכלת או מטאפורה
ועם תחילת הכתיבה יבואו רחשי ליבי ויתפסו פיקוד
ומה עלי לכתוב? על הכאב, על האובדן, על הרצון הלא ממומש
ועל החלומות, על התקווה ועל היכולות.
על יום האתמול הכואב ויום המחר המביא זריחה חדשה
על ההווה המלמד אותי כל רגע דבר חדש
ושוב כתיבתי נעצרת ודמעות שוטפות את הדפים
על אהבה, על אכזבה ועל חוסר האונים |
