כשאני חושב על כל העניין הוא לא נראה לי הגיוני בכלל...
התעוררתי מנסה לחבר את החלקים של החלום ההזוי הזה אחד לשני ולא
מוצא היגיון בכלום.. זה כמו להתעורר מסיוט אחד אל תוך סיוט שני
גרוע מקודמו, רק שהפעם אתה לא יכול להתעורר.
המציאות הכתה בי, נפל לי האסימון ומעך לי את ההכרה עד לאפס.
עכשיו הבנתי הכל בבירור שאפילו אני לא מצליח לתפוס, אני לא
מצליח לעכל את רמת ההבנה שהגעתי אליה מן החלום המוזר הזה, עצם
העובדה שאני לא מצליח לחבר את החלום שהיה לפני שנייה היה נראה
הגיוני, ולאט לאט עם כל שנייה החלום רק נמוג מזכרוני ואתו
ההבנה.

איבדתי את זה, ההיגיון של החלום שלי יחד עם כל הרעיון שלו נמוג
איני זוכר ממנו כלום רק חלקים קטועים, תמונות שלא מהוות היגיון
וקשה להעלות אותם אפילו למילים, כל הזכור לי הוא תמונה מטושטשת
של נשר, ואני יודע שהוא מהווה איזה שהוא חלק חשוב מאד מכל
הסיפור כי כשאני רואה את התמונה בעיני רוחי אני יכול להרגיש
ולחוש שזה חשוב.

פתחתי את עיניי, והתחלתי לכתוב מייד את החלום שלי, החלום נמוג
מרגע לרגע ועליי לכתוב אותו מהר ככל האפשר, התמונות רצות אחת
אחרי השנייה ואני לא מצליח לחבר את ההיגיון וההבנה שהייתה להם
רק לפני שנייה מעטה...

החלום נמוג, ואיתו התקווה...