כולם ישנים בסופו של דבר
ומה שנשאל במוקדם או במאוחר?
כשאנחנו ישנים, עליהם אנחנו חולמים
מביטים עליהם, איך הם מתעוררים.
איך הם ערים! כבר לא ישנים!
לבושים בבגדים! ולא בתכריכים!
אך בבוקר, כשאנו קמים
אז בהם אנחנו נזכרים.
רואים שהם לא איתנו, הם כבר לא ערים.
ואז חושבים, תוהים אולי בוכים.
רוצים לישון! כבר לא להיות ערים!
רוצים איתם להיות
בתכריכים! לא בשמיכות! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.