חורף, גשם דופק על החלון, קריר בחוץ, אבל חם בפנים.
הוא כ"כ יודע לחמם, חום עילאי כזה, מתחיל מהלב ומתפרץ לכל חלקי
הגוף. בהתחלה, בהתחלה זה היה סתם, כמו תמיד, תמיד זה מתחיל
בנגיעות, אז הוא נוגע, ולא אכפת לך כי זה נעים גם לך, נעים לך
לדעת שיש מישהו שרוצה לגעת בך. את עושה לו טוב, ויש לך מישהו
לידך אז מה רע בזה? את מזמן כבר לא תמימה, וכל הקטע הזה של
נגיעות כבר ממש לא מפריע לך, אפילו להפך. אחר כך בדרך כלל
"הקשר" נגמר, מין דפוק וזרוק בגרסה צנועה. ואת כבר רגילה אז לא
אכפת לך, יש כאלה שיגידו שאת זולה, אבל על מי את שמה? נחמד שיש
קשר חולף גם אם הוא מבוסס על נגיעות. אבל, הקשר הזה היה משהו
מיוחד. הוא נגע, וגם אני נגעתי, שתינו חשבנו שזה יהיה מין
ניצול משותף וגמרנו. חשבנו, אבל מה שחשבנו זה לא מה שקרה. יצא
לנו לדבר, כן , בין הנגיעות, ולא סתם שיחה, שיחה רצינית. הבנתי
שחוץ ממלטף טוב, הוא גם אדם טוב לשיחה אז.. מה רע להמשיך איתו
את "הקשר" ? וגם לו לא היה אכפת כי היה לו נחמד לפעמים לגעת
ולפעמים לדבר, לפעמים נגענו ודברנו ביחד וזה רק עשה את זה הרבה
יותר טוב.
אז היינו "ביחד", וזה התפתח, חוץ מדיבורים ונגיעות, התחלנו
לצאת, מ"הקשר" של הנגיעות האלה, התפתח דווקא קשר רציני. זה היה
מושלם, גם נגיעות, גם דיבורים וגם יציאות, מה עוד צריך בקשר?
והקשר התבסס, והחורף הזה , זה החורף הכי חם שהיה לי מעולם.
בתקווה שלא יהיה לזה סוף, ושלא יהיה לי קר בקיץ.