באופן לא רשמי אני קורא ליצירה הזאת: "אין סמים בקיבוץ נען".
המונולוג הזה, שאני משוכנע שרבים יראו אותו כלא ראוי לפרסום
כלל, מוקדש לנען, הקיבוץ שבו גדלתי - הם הרוויחו את ההקדשה
ביושר

עופר על חומר
וסטאס דופק גראס
כולם פה על קוק
מצביעים עלה ירוק
הבלתי אמין מזריק הרואין
והשמוק הקשיש מעשן חשיש
הטיפש הארסי מסניף קוק פרסי
ומי שנדפק לועס קצת קראק
ואיפה אני בכל התמונה?
אני החנון שלא מתלכלך
אני מול כולם חצי-מתפדח
אני ילד טוב נען
ממוחשב ובלי מען
אני הדביל שכל המסניפים
צוחקים על הרגליו המעופפים
אתם כבר חושבים
מה יש להגיד
הוא הרי לא מחדש כלום
והוא גם לא היחיד
אז מה הוא בכלל את השכל מבלבל
ובזמננו החופשי כך מתעלל
אז תנו לי לומר לכם
שאין לי פואנטה
אני סתם אומר כאן את מה שאני מרגיש
אתם מבינים,
אני פה יושב
מנסה להבין
מנסה לקבל,
את עצמי להכין
איך זה שפה כולם מסניפים
מעשנים, מזריקים ובכלל משתמשים
ואף אחד לא אומר כלום
אנשים מתייחסים כאילו זה לא קיים
כאילו אם פשוט נעצום ת'עיניים
זה סתם יעלם
אותי זה מחריד עוד יותר מהכל
ובנוסף, כמו טיפשים אנשים מאמינים
שמפעם אחת לא קורים נזקים
ולי כבר נמאס ואני מתפוצץ
אני רציני, אני לא מתלוצץ
תאמינו או לא, לסמים לא הגעתי
אתם אומרים שאני נמוך
שיש לי בעיות ואני עושה צרות
אבל תסתכלו על הילדים שלכם, חבורה של צבועים
תסתכלו איך האוצרות שלכם בשקט מתמסטלים
אין לכם זכות להסתכל לי בעיניים
חבורה של טיפשים
פעם הופצה השמועה בקיבוץ
שאני, העצבני והלחוץ
נוגע בחומרים (זה כזה הגיוני)
ואין בקיבוץ עוד מסומם כמו שאני
ונכון שעברתי שנים קשות
ועשיתי צרות וגרמתי בושות
ונכון שלפעמים התנהגתי מוזר
ולפעמים גם הייתי מאוד מפוזר
אבל חברים חברות, לידיעכם האישית
אני לא עשיתי כזו טעות טיפשית
במקום לרחף על כדור מלוכלך
אני ריחפתי על דמיון מפותח
ואתם שתוהים אם סתם התנקיתי
ממכם אני כבר כמעט והקאתי
תסתכלו מסביב ותראו את עצמכם
תשאלו עוד פעם את ילדיכם
האם במקרה הצינגלה שם
לא שייכת אולי לכיסם
תבדקו את המגירה וחפשו על הדום
כדור כחול או סגול או אדום
תזכרו זאת אתם, חבורה של כמרים
כי אני לא אשכח את כל השקרים
אני לא אשכח את הפגיעה והכאב
אני לא אסלח על איך שקרעתם לי את הלב
כשילדיכם הטובים, ילדים של אימא
יחשפו את מה שהסתירו בתוכם פנימה
כשהבושה תצא והקיבוץ המושלם
יוכתם בכתמי המציאות והעולם
כשבפעם הבאה מישהו יעשה איזה מעשה טירוף
כל עלבון, כל פגיעה וחירוף
תזכרו שאני עליכם יורק
ואל תתפלאו שאת הזבל עליכם אני זורק
אם כל כך רע לכם לגלות כך פתאום
שהקיבוץ המושלם הוא נורא ואיום
אז תבדקו אצלכם כי בכם האשם
ואני לא אסלח על זה לעולם
ובטח תגידו ת'משפט לו התגעגתי
"בחיי שאני ממש לא ידעתי"
ולמי שעדיין לא הבין
אני לא מנסה להגיד ב'מת משהו
אני פשוט מנסה לפרוק על הדף
את הכעס המטונף
כי ביום שישי, כשבדיסקו רקדתי
ולרגע כמעט והתעודדתי
ראיתי לפתע, מרחף ללא אומר
את עופר - מסטול כמו על חומר