|
מבטים תועים בחשיכה
ספק אם אי פעם יפגשו.
נדמה שגרגרי אויר שלך
לא מוצאים דרכם לשוב.
בכל ערב בשעה היעודה
מסתמן פתח ללחישה.
טיפת אויר לא עוד לבדה
אם אך תיגע חטופות באישה.
נפשה קורעת למגע חטוף
מבקשת תשובה ברורה.
הן לא תשכח מבט וליטוף
שנרקם אי שם אל מול עין רואה.
ועד אותה דקה רחוקה
מתחבטת נפשה אל מול המראה.
שמא לא נשלחה בחלל נשיקה
ואולי התחמקה מחשבה בדממה המטעה. |
|
|
כל הזין בבמה.
אפרוח ורוד
יורק לבאר, ואחר
כך שותה לראות
איזה טעם יצא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.