פנים, מכונית, לילה.
אורי נוהג, לידו גלעד ישן. מאחור יובל.
יובל
וואי, היא כוסית, עצור לה.
המכונית עוצרת. מיכל פותחת את הדלת האחורית ומציצה פנימה.
מיכל
אתם מגיעים לתל אביב?
יובל
כן, כן. כנסי.
מיכל נכנסת ונחגרת, המכונית מתחילה לנסוע.
אורי
אנחנו עוברים בדרך בכפר סבא, לאסוף עוד חבר ולהוציא כסף.
מיכל
סבבה. אז מה, אתם מרעננה כולכם?
אורי
אני ויובל כן, גלעד מהרצליה. תתקשר לרונן שירד כבר, אנחנו עוד
שניה אצלו.
יובל (בטלפון)
אח שלי, גבר, אתה חי עוד שניה, רד כבר למטה. יש לנו גם
הפתעה... רד כבר למטה תראה לבד.
(לאורי) הוא יורד.
מיכל
אני ההפתעה?
יובל
כן, למה לא?
מיכל
סתם, נראה לי שבנית לו ציפיות גבוהות קצת.
יובל
מה פתאום, אם כבר להיפך. את ממש שווה.
המכונית עוצרת. רונן נכנס.
רונן
שלום לך.
אורי
רונן, תכיר, זאת אממ...
מיכל
מיכל.
אורי
מיכל, הטרמפיסטית שלנו. היא באה איתנו לתל אביב. מיכל, זה
רונן.
יובל
אני, אורי ורונן בלהקה ביחד. "א` והאותיות". אנחנו עובדים על
דיסק עכשיו.
מיכל
וגלעד?
יובל
הוא היה איתי ועם אורי בתיכון, לפני שהוא עבר לפיתוח.
מיכל
באוסטרובסקי?
יובל
לא, מטרו ווסט.
מיכל
אה, כי אני הייתי באוסטרובסקי.
המכונית עוצרת.
אורי
את צריכה להוציא כסף?
מיכל
לא.
יובל
מה עם גלעד? שנעיר אותו?
אורי
לא, חבל. מקסימום אני אשלם עליו.
חוץ, רחוב, לילה.
אורי, יובל ורונן יוצאים מהמכונית. מיכל ממתינה רגע, ואז עוברת
למושב הנהג, נחגרת ונוסעת. אחת הדלתות, שנשארה פתוחה, נטרקת
בתאוצה. אורי רץ אחריה מרחק מה, בצעקות, לפני שהוא מתעייף.
פנים, מכונית, לילה.
הטלפון של גלעד מצלצל. מיכל שולפת אותו, מוציאה לרגע את הבטריה
ביד אחת, ומחזירה אותו לכיסו. היא מעיפה מבט לראות שאין על
גלעד שעון, ומכוונת את השעון של הרכב 5 שעות קדימה. בכניסה
להרצליה היא מעירה אותו.
מיכל
גלעד, אתה בסדר?
גלעד
מה?
מיכל
אתה בסדר?
גלעד
כן...
מיכל
אני לא יודעת איפה בדיוק אתה גר. איך אני נוסעת מפה?
גלעד (מסתכל החוצה, מבולבל)
סעי ישר בינתיים. (עובר להסתכל על הרכב, מתעכב על השעון, נעצר
על מיכל) איפה אורי?
מיכל
הורדתי אותו בבית, הוא יהיה בסדר. אתה גמור לגמרי, הא?
גלעד
אני... פשוט... פה ימינה.
מיכל (בחיוך נבוך)
רק רציתי להגיד לך שמאוד נהניתי הלילה.
גלעד (מסתכל עליה בהפתעה)
אה... גם אני. תעצרי לי כאן. (שולח יד לדלת, אבל מתחרט) אפשר
לבקש את הטלפון שלך?
מיכל (מופתעת ומשועשעת)
כבר נתתי לך אותו. בטלפון שלך, "מיכל". אתה ממש מחוק, הא?
מיכל נשענת אליו, ומנשקת אותו.
חוץ, רחוב, לילה.
גלעד יוצא מהרכב, מיכל נוסעת. הוא ממתין רגע ומביט בה מתרחקת.
הוא מוציא את הטלפון מהכיס, רואה שהוא מכובה, ומדליק אותו.
הטלפון מצלצל.
גלעד
הלו.
חוץ, רחוב, לילה.
אורי
גלעד, איפה האוטו שלי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.