טרמפיסטית יקרה שלי...
במהירות של מכונית חולפת
הרבה פרטים מבין עיניי מצליחים לחמוק
יושב בוואקום ממונע עם הסביבה שמתחלפת
הרדיו מנגן חזק, כדי שאני אוכל לשתוק
אז את שם בשוליים מן מלאכית נואשת
עם אצבע אל הכביש מופנית שמבקשת לעצור
ועם חיוך מפתה, כן את כל כך זוהרת
יותר מכל פנס רחוב או האדום שברמזור
אני עוצר את המכונית הזמן עוצר מלכת
חלון יורד כמו מסך ובך אני נתקל
אז אין שום טעם לשאלה שאת שואלת
"כן זה בדרך" כי בשבילך אני מגיע גם לחלל
עכשיו חלום על כביש החוף האם גם את גועשת?
מחפש נושאי שיחה ורק מוצא עצמי אילם
וזה עבר כל גבול של יופי את פשוט מהממת
פתאום גם פקק תנועה נראה לי משתלם
טרמפיסטית יקרה אני כבר לא בכיוון
אך יש לי יעד חדש שהוא את
ומדברים בניוטרל שריר הפה מרגיש בניוון
שם פול גז אלייך ומתקדם כל כך לאט
במהירות של מכונית חולפת
הרבה פרטים עוברים אותי מבלי שכלל אחוש
רק התמונה שלך הולכת אותי אינה עוזבת
חיפשתי טרמפ לתוך לבך אבל הכביש היה נטוש |