אסף זליקוביץ / תופסת עם המציאות |
וכששותים בקבוק של וויסקי הוא מוסיף למהירות
לברוח לעולם זה משחק כל כך פשוט
זה בסך הכל תופסת עם המציאות
אז הימים הם עצובים אליי
אולי לכן אני שותה
מבקבוקים שצועקים לי "די!"
וסירובם אותי רק מפתה
והלילות הפכו בדידות כהה
לצד גופך שוכב לי ער
פיכחות היא מחדדת את הראייה
ואני שונא כשהטשטוש בך מתבהר
אז למצולות האלכוהול אני שוקע
צולל לקרקעית של הבקבוק זה רק נראה לך שאני טובע
הבקרים הם חדר החלמה
גופי פציינט שמנסה להתאושש
הזיכרון לוקה במחלת השכחה
והוא זורק חלקי תמונות שצילם אתמול בלי פלאש
בערב מתהפך לתוך משקה אסור
הדם שוב מתעלס באלכוהול
הרגשות יוצאים לי ומרגיש סחרור
אז מסתובב עם העולם שמסתבר שהוא עגול
אז למצולות האלכוהול אני שוקע
צולל לקרקעית של הבקבוק זה רק נראה לך שאני טובע
כי זה בסך הכל משחק תופסת עם המציאות
וכששותים בקבוק של וויסקי הוא מוסיף למהירות
לברוח לעולם זה משחק כל כך פשוט
זה בסך הכל תופסת עם המציאות
כי השאלה איך נחיה ולא מתי נמות
זה בסך הכל תופסת עם המציאות
אז אמנם זה לא בריא אך שיהיה לי לבריאות
כי זה בסך הכל משחק תופסת עם המציאות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|