זהו הגיהנום שלי ושלך, מעולם זה לא היה אחרת,
זהו הגיהנום שיצרנו יחדיו על סף ההיגיון ולכן זה כואב
היום אנחנו נפסיק לחיות אך הגיהנום לאחרי חיינו ימשיך להיות

זהו הגיהנום שלנו, יחדיו יצרנו אותו
מעולם לא לקחנו עליו אחריות כי זו היתה אשמה כפולה
אך מעולם לא אנסנו ורצחנו, ולפחות אחד משני אלה לא נעשה הלילה

הסבל רב מכדי שנוכל לחיות אותו
הסבל מועט מכדי שנוכל לומר שלנו הוא שייך
אך מצפון לנו אין ועורך דין אשר מתרץ את אשר יצרנו

למה לעזאזל אנחנו לא לוקחים אחריות?!
גם ככה עד סוף הלילה אנחנו בהחלט לא נישאר חיים,
ואולי באמת טוב שכך

זהו הגיהנום שלנו!
למה לעזאזל איננו מסתכלים בעיניים שלנו,
זהו הגיהנום שלנו! וכשהלילה יסתיים אנחנו כבר לא נהיה בו

אז למה לעזאזל הגיהנום הזה עדיין כאן?!
למה איננו עוצרים את הגיהנום הזה אשר יצרנו,
למה אינך מקבלת על עצמך את הכאב שלנו...?

שמיניות על האדמה מסמלות היכן התחלנו את הגיהנום
ודם קרוש מסמל לנו היכן נמות הלילה
אך לעולם לא אקבל את בחירתך כי בחירתי היא זאת שאינה צודקת

זהו הגיהנום של שנינו
אז בואי נהנה ממנו עד הלילה.