על הנגב יורד ליל הסתיו
על שיש לי עכשיו
על ראשי וכל סיבוביו
אל תרצח ואל תצום
אל תתפלל ואל תתפתל
אל - מונית להלל.

על קוצר הנשימה
על כובד הבקרים
על עיני הקמות
על רצח
על תמונות מתמוטטות
על הזפת בראות
על הנמשים המתפשטים במצח.
על השינה הטרופה
על הקימה בלילות.

על המעגל שחוזר
על הנזרק
ועל הקם
על החללים אפיים
על השגרה האודמת
על דממת כובד הטלפיים.

על הדם המנצנץ
על החוטים האדומים
על עץ החיים השבור
על תפוח - ילדה עזובה
על חיק - אמה הבור.

על המחשבות המופסקות
על אלה הריקות
על העתיד החסום
על מנוסת הנטישה
על האין אשה
על החדר הריק מאורחים.

על הלב הקורס
על אמא ואבא
על דמיוני הקרב אליו
על לילם הקרב אלי
על ציפורני השיגעון השורטים
על הפנים הרסוקות
על הגוף ולאות גפיו
על הרופא ועל סמיו.

על רעש הנשמה העז
על פרפור האדמה מאז
על השיתוק בבבואה ההמומה
על הבחילה והפצע
על סוף ההתחלה והאמצע,

עד מתחת לשמיכה החומה.