מעיין בכר / קיבה סומלית |
בתנוחת עובר בגופי מסתגרת
קיבתי עצמאית קוראת לאצבעי
הכל נשפך לביוב את הכאב שוטף
קול זועק לעזרה מפי נוטף
שק עצמות נחבא תחת ערמות בגדים
ובחוץ נראה הכל רגיל המבט בעיניים תמים
מחוג המשקל נוחת למטה
המראה מתקטנת בכל מבט אני גודלת
אסור לאכול היא עליי צועקת
קיבתי שלי הפכה להיות נעלמת
ציפורים אוכלות בכמויות יותר גדולות
ואני לא אוכל עוד אהיה מזון לתולעים הרעבות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|