רע לי כל הזמן.
הכל פוגע בי, אבל שום דבר לא מכוון.
מנסה לזוז, לא להתייחס.
מנסה להרגע לפני שאני אתפרץ.
לא מסוגלת, כל כך מעופפת.
בוכה בימים, בוכה  בלילות, משמיעה יללות אנושות.
שומעת אבל לא מקשיבה, מאזינה אבל לא מפנימה.
סותרת את עצמי, נאכלת בתוכי.
שונאת, אוהבת, מסתכלת וחושקת.
הכל פוגע בפנים, תמיד כואב בשרירים, מרגישה שהורידים
מתפוצצים,
אדומה כל היום, שונאת את החיים.
המוח משתגע, עומד להתפקע,
יתפוצץ הלב. שוב, הכל כואב.
אין אויר בראיות, רק בעיות אחר בעיות.
הכל נכון, הכל טועה. קשה לי. קשה.
אוכלת, צמאה, צועקת, עייפה, מתפוררת, מרגישה נגועה.
קר לי, חם לי, נעים לי, מציק לי.
אומרת, צוחקת, מתנפלת, לא שולטת, כואבת, לא נושמת.
כלואה, פרוקה, בוכה.
זה טיפשי, זה חכם, זה תינוקי, זה מושלם.
את יפה, את טיפשה, מפגרת, דפוקה, שרוטה.
משתגעת, מתפרעת, מתפגרת, נקרעת.
מפוצצת, מחוררת, לא שלמה, ערומה.
פתוחה, סגורה, מסתורית, יחפה.
קוצים, סכינים, אולרים, מחטים. הכל תקוע בי מבלי שרואים.
מתעצבנת, כועסת, שונאת, מתעבת, מקשרת, לא מקשרת, אבודה, חסרת
נשמה. כל היום רוצה להקיא.
לא בטוחה, מלאת מוגלה, מדממת, מתפתלת, מפרכסת, סובלת, מגעילה,
מבחילה, מושלמת -
זאת בדיחה.