איך זה שעכשיו אחרי כל כך הרבה זמן
הכול נראה כל כך מובן, ולא מובן.
אני אוהבת אותך, ושונאת אותך.
אני לא ישנה בלילות, לא אוכלת ולא מדברת.
המוח שלי מלאה רק בך.

אתה רודף אותי ומזכיר לי, ואני כל כך רוצה לשכוח.
והדברים שלך עכשיו על השולחן, אני מחכה שכבר תבוא ותיקח אותם
-כדי שאולי סוף סוף תהיה לי מנוחה.

אני רוצה כל כך לעקור את כל המחשבות האלו.
אני רוצה מנוחה!
אני לא יכולה ליותר לבכות, ולצרוח ולשתוק, ולהתהפך מצד לצד,
ולשתות תה, ולהסתכל על התקרה.

והכול בחדר שלי מזכיר לי אותך!
פה זה קרה, ושם זה .
ואפילו על המיטה שלי עוד נשאר הריח שלך !

אני רוצה לקרוע את המצעים ולשרוף אותם!
את התמונות שלך ושלי, את כל הדברים האלו שהבאת לי!

אל תדאג כבר הורדתי את השרשרת שלך.
נמאס לי כבר לרדוף אחריך
אני מתחננת שתתקשר.
אתה אומר לי שבסדר, ואני מוצאת את עצמי מחכה כל הלילה.
ועמוק אני יודעת שאין למה, כי במילא אני יודעת שכבר מאוחר ומחר
בבוקר תיסע לצבא.
ותקום אחרי לילה ששל חלומות מתוקים עליה בעוד שאני לא ישנתי
כבר שלושה לילות רצופים!

אני כל כך אוהבת אותך !
ואני שונאת את עצמי על זה !
אני שונאת אותך על שגרמת לי להתאהב בך !
אני שונאת אותך כל כך!!!
אבל כל כך רוצה שתחזור ותנשק אותי שוב רק עוד פעם אחת!


אבל עכשיו כבר שום דבר לא יעזור.