לכשאמות
בין אם בפיגוע
של איזה מחבל מטורף וחסר רגש
שאיבד את הצלם האנושי שלו
או בתאונת דרכים
של איזה מניאק מצ'ואיסטי
אני רוצה שיכתבו על השירים שלי
הרי שכשאדם נעלם מהעולם
הכשרון שלו הוא שקם לתחייה
במרכז הבמה

לכשאמות
מדום לב
או ניתוח כושל
בגלל איזה רופא שעשה
"אופס...."
אני רוצה לתת את הנשמה שלי
כי זה כל מה שיישאר ממני
לאנשים היקרים לי
שהותרתי ביקום הזה

לכשאמות
אולי באמת יקחו אותי
מלאכים
או אולי יקרה האידיאל
והיקירים שלי שנטשו כבר מזמן
יושיטו לי ידיהם לבוא איתם
לפיקניק על החוף.

לכשאמות
סוף סוף אוכל לאכול שוקולד בלי סוף
ועוגות גבינה ומיצים לא דיאטטיים
וגם טוסט עם גבינה צהובה
עטירת קלוריות ושומנים
מבלי להשמין!!!
בטח בלי להשמין
אני הרי רוח רפאים
נשמה מסיירת בכל היקומים.

לכשאמות
אוכל ללכת ללונה פארק
ולעלות על המתקנים
הכי מסוכנים
בלי אמצעי בטיחות
כי אם אעוף למטה
אשא כנפיים מעלה

לכשאמות
אוכל לנסוע באוטו
בלי רישיון
בלי חגורת בטיחות
הרי אני רוח
שתלויה על חוט
ואוכל לנסוע מהר
מבלי להרוג אף אחד אחר
כי גם הם כמוני נשמות תועות
שמחפשות משמעות לקיומם
אז מה בעצם ההבדל בין פה לשם...?