תותי גרין / עד הקצה |
אבל מנסה להחזיק עצמי ערה.
אני ממש רעבה
אך מנסה להחזיק בטני ריקה.
אני ממש כואבת,
אך ממשיכה,
לחפש את הנקודה היותר מכאיבה.
אני ממש צמאה
אך נותת לפי להדבק לחיכי.
אני ממש מתבלבלת
אך ממשיכה לסבך את עצמי.
אני ממש לחוצה
אבל ממשיכה להלחיץ עצמי.
אני ממש פוחדת
ושוב, אני, מבהילה את עצמי.
אני ממש עצובה
אבל נותת למוחי להתפרע במחשבותיו.
יודעת, שהוא כבר לא טוב בשבילי
אך ממשיכה ואמשיך לרכון מעליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|