"רק בשביל"
הוא אמר לי
"תלך רק בשביל"
אז המשכתי
בלי לראות
בלי לשתות
פשוט הלכתי
השביל הזה מוזר
נדמה לי שהייתי פה כבר
אבל בכל זאת,
הוא שונה
ובכל זאת,
הוא דומה
ממשיך בדרכי
עכשיו אני בטוח
השביל הזה הוא כמו הרוח
עובר בכל מקום
גם בלילה גם ביום
אבל כל פעם הוא מרגיש שונה
כל פעם מתווספת אליו עוד דמעה
עכשיו אחרי שנים
אני לא יודע מה לעשות
כבר נקשרתי לשביל
זה אפשר לראות
אבל האם אני רוצה לצאת
למקומות אחרים
"אבל השביל מגיע לכל מקום"
קול קטן לוחש
"זה לא משנה - תשאר.
אם תצא לא תוכל לחזור"
הקול כבר לא קטן
הקול כבר לא לוחש
מרגיש את מה שמורגש
ובלי חשש
אני יוצא
מהרחם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.