על כל בנאדם שמתחיל לכתוב - פיה אחת מתה,
דמעה צצה בזוית עינה תוך שהיא גוססת מעצב,
על כך שלא הצליחה להגן ואבדה תמימות נוספת.

על כל בנאדם שכותב - פיה אחת מתה,
עיינה אדומות ונפוחות, פניה רטובות, היא נשנקת ובוכה,
נעורים שאבדו לשווא הם שהעציבו אותה כך.

על כל אדם שממשיך וכותב - פיה אחת מתה,
זו כבר לא נראית כמו פיה כלל וכלל,
היא אבלה שנים על שלווה שאבדה ולא שבה.

בגלל בנאדם שמפסיק לכתוב - מתה מוזה,
ואתה יושב ושואל:
סבל של יחיד או של רבים,
מוזה יחידה או שלוש פיות,
כותב בודד, ומנגד,

אלפי המילים שלא זכו להיכתב.