זה החלק השני של הסיפור שלי ושל ערן. השירים מסודרים על פי
תאריך כתיבתם. כולם כבר התפרסמו כאן בנפרד.

ארבעה דברים

ארבעה דברים שמוציאים אותי מהדעת:
התפקיד המשעמם שלי בצבא,
ההורים שלי באמצע מריבה,
אחי הקטן כשהוא מתחיל להציק,
וערן, שטוען ששלוש פעמים בלילה זה לא מספיק...

חצי שנה

חצי שנה
ערן ואני
כל הזמן
אחד עם השני,
ולכבוד המאורע
סוף שבוע באילת,
באותו מקום
שהייתי עם אורי
לפני שנתיים וחצי, כמעט...

על הגב

על הגב, על הבטן, מלמעלה, הפוך, במיטה, במרפסת, מקדימה, מאחור,
אני למעלה, אחר כך הוא,
על הרצפה, באמבטיה, בעמידה, בישיבה, על ארבע, שתיים שש ושמונה,
מכל כיוון ובכל מקום, ככה היינו בבית המלון.
ערן ואני במשך כל היום.

ליל הסדר נגמר

ליל הסדר נגמר
כשכולנו יושבים
אל מול הטלויזיה
ולא מאמינים
וכמה ימים אחר כך
ערן, עם צו שמונה, הלך,
ולא כתבתי דבר
עד שאתמול הוא חזר...

רק בבוקר

רק בבוקר
אחרי שהתעוררתי לצידך
הבנתי כמה דאגתי
כשגייסו אותך.

מהמקלחת

מהמקלחת,
עטופה,
במגבת גדולה.
ואתה, מוריד לי אותה
בתנועה חטופה...

דברים שאני אוהבת אצל ערן

דברים שאני אוהבת אצל ערן:
את החום, את היחס וההקשבה,
את היד שלו שמלטפת לי "במקרה" את החולצה,
את זה שהוא לא נותן לי להרגיש קטנה,
אבל שלא אכפת לו כשאני משתטה,
לראות אותו בבוקר, מתעורר לו לאט,
את האמון והבטחון שלי בו, המוחלט.
את הגוף שלו שרגיש למגע ידי
ואת זה שהוא רק שלי.

נשיקה

נשיקה
זה כל מה שקרה
בין ערן
לבין "מישהי שהיתה פעם חברה",
ובשביל שהוא ירגיש, ושאני לא אשאר בעלת חוב,
כשהוא סיפר לי, תפסתי ונישקתי מישהו שעבר על ידינו ברחוב...

בפרידה

בפרידה הייתי גועלית
לא נתתי לו סיבה לחזור בו.
אחרי יומיים, במקרה
כשנפגשנו במסיבה
לבשתי קצר, חשוף,
מגלה יותר משמסתירה.
ודאגתי לכך, יותר מתמיד
שהוא יראה מה שהוא הפסיד
ושלא ישכח זאת, בכל רגע ושניה
שיש מחיר לכל נשיקה.

טלפון מערן

טלפון מערן: "מה את עושה?
יש סיכוי שניפגש, אולי לשיחה?
אני רוצה להתנצל, אני מצטער,
אני לא רוצה עליך לוותר."
מצטערת מאוד אני עסוקה
יש לי הערב סקס בשלישיה.
פתאום היתה כזאת שתיקה,
יכולתי לשמוע איך שהוא נפגע.
"את משקרת", הוא אמר, "ותעשי מה שאת רוצה,
סקס בשלישיה... כן, רגע, כבר, קדימה, בבקשה".
אז בשביל שלא יהיה לו מה להגיד כשנדבר בפעם הבאה
הלכתי בערב "לישון" עם שני חבר'ה שפגשתי במסיבה...

גם אני

גם אני יוצאת לחופש ונוסעת לאילת
לקחתי רגילה, מאתמול להיום, בבת אחת.
נוסעת עם שירה, ברור, ועם טליה
שמשרתת איתי ביחידה.
נוסעות שלושתינו
שוכרות חדר זוגי באחד המלונות,
מיטה זוגית אחת
לשלוש בנות.
אני ושירה כבר מכירות אחת את השניה
ואנחנו מתכננות הפתעה קטנה, לטליה...

אין כמו אילת

אין כמו אילת
בשביל לצאת לחופשה
שירה, אני,
וגם טליה.
בלילה הראשון
הייתי עם שירה,
טליה היתה קצת בהלם,
אבל הבליגה.
בלילה השני,
על פניה כבר היה חיוך,
שירה ואני עשינו לה סדרת חינוך.

לילה אחרון באילת

לילה אחרון באילת, ארבע בבוקר כמעט
דפיקה על הדלת, אנחנו מתעוררות בבת אחת,
פותחות, ובפתח עומד ערן
עם תיק על הגב ועם פרח קטן.
"את לא עונה לטלפונים אז הלכתי אליך הביתה אתמול
ואחיך הקטן סיפר לי איפה את, אז החלטתי לבוא, ואני פה, וזה
הכל,
ואני יודע שאת כועסת עלי ולא רוצה אותי לראות
אבל אני חושב שאנחנו צריכים לדבר לפני שאנחנו אומרים
להתראות."
וככה, בארבע בבוקר, בקול תרועה רמה
סילקתי מהחדר את שירה וטליה
ולפני שבכלל התחלנו לדבר
הייתי מוכרחה שנעשה משהו אחר...

חזרתי מאילת קצת סחרחרה

חזרתי מאילת קצת סחרחרה
אחרי לילה עם ערן, ובלי הרבה שינה,
שירה וטליה, לידי באוטובוס
רצו לישון, אבל הקשיבו ב"נימוס",
שמעו מה קרה אחרי שסילקתי אותן מהחדר
על מה דיברנו, מה עשינו ושהכל היה בסדר.
ואז המשכתי לדבר בלי הפסקה
חוץ משרותים בדימונה, כשעצרנו למנוחה.
אמרתי: "לא יודעת מה לעשות
לחזור אליו, להיות איתו, או לא להיות?
אני יכולה לבטוח בו מחדש אחרי מה שהוא עשה
אבל הוא היה כל כך מתוק אתמול כשהוא בא, ובמיטה..."
ככה המשכתי והמשכתי, והודעתי שנמאס לי ממנו
והגעתי הביתה ורציתי רק לצנוח מרב עייפות למיטה,
אבל לא יכולתי כי בכניסה לבית עמד ערן
בבגדים צמודים, מחכה לי, אחרי שהוא חזר בטיסה.

צבע אחת

אצבע אחת, ככה, בעדינות,
אצבע שניה יותר בהחלטיות,
מקרבת לשפתיים, טועמת עם הלשון,
פותחת את הפה, מרגישה איך זה מגיע לגרון,
אתה מלטף לי את הראש, מסתכל עלי ונאנח:
"אני כל כך אוהב לשתות קפה איתך..."

הערב הראשון שלי כאזרחית

את הערב הראשון שלי כאזרחית
ביליתי עם ערן
ובניגוד לאיך שהייתי חיילת, צייתתי
למפקד שלו הקטן...

למצוא מתנה

למצוא מתנה לערן ליומולדת
זה דבר ממש קשה,
אז בסוף התפשטתי וקשרתי את עצמי
עם סרט אדום ויפה.

צמרמורת

צמרמורת קלה
ידיך נשלחות
פרושות ומכסות.
יותר אי אפשר לראות שעומדות לי הפיטמות...

עוד שנייה

עוד שנייה,
רק עוד רגע,
נחמד שאתה מחכה שאני אגמור לפניך...

גשם

גשם
ואתה
מחבק אותי
רכות, ונרדמתי, ככה
תשושה, בזרועותיך.

עוד רגע

עוד רגע
ואתה
שוב מתחיל
הכל מהתחלה.

אני מחייכת
הופכת אותך
בלי לדבר,
הפעם תורך.

תמונה שלי

תמונה שלי
בערום חלקי
שד אחד חשוף
ודי.
ערן צילם, פרסם
ותוך שעה,
אחי הקטן, קיבל אותה, במייל שלו בחזרה...

עוד מעט תבוא

עוד מעט תבוא
ותעביר בי מבט
מבעד לבגדים
דוגם אותי לאט.
לו רק ידעת
כמה זה מרגש אותי...

בלי

בלי
לומר לי שאני
יפה,
חומקות, נוגעות
זוכרות
ידיך,
יודעות לומר לי זאת, ולתת את
ההרגשה.

שבת בבוקר

שבת בבוקר
יום חורפי
קמה, אתה שוכב לידי.
רואה, מריחה, מרגישה את גופך,
תוהה אם אתה יודע שאני בכלל לא איתך...
יכול להיות שערן מנחש?

חמש בבוקר

חמש בבוקר, שמעת שיש שלג בירושלים
באת אלי הביתה, הרמת אותי על הידיים,
השכבת אותי במושב האחורי
ואמרת: "אל תתעוררי".
ישנתי. כל הנסיעה
כשהתעוררתי היינו באמצע החגיגה
שלג מסביב
אין נפש חיה
בנינו בובה
של שלג, גדולה
ועד שהדרך חזרה לתל אביב נפתחה
בג'יפ שלך עשינו מסיבה.
קטנה.

ערן ואני

ערן ואני
מסתכלים בתמונות,
תמונה שלי בת שנה
ותמונה שלי עם צמות.
וערן מתעמק, מבטו לא נח,
מסתכל על תמונה, ואז עלי לרגע ממושך.
"את יודעת", הוא אומר ומראה לי תמונה
שלי בביקיני מסוף החטיבה,
"החזה שלך לא גדל מאז
אפילו טיפה..."

עם ערן

עם ערן
ליד השולחן
אצל ההורים שלו
בליל הסדר.
הוא קופץ,
ידי בין הרגליים שלו.
אמא שלו מגיעה, שמה לו יד על המצח ושואלת:
אתה מרגיש טוב? אתה  קצת חיוור, הכל בסדר?

אני שוכבת במיטה

אני שוכבת במיטה ומביטה סביבי,
קצפת לי
על החזה
בשביל ערן שלי.

אני שוכבת במיטה ומביטה סביבי,
וערן
מלקק
פתאום את כף רגלי...

דברים שקורים לי בזמן האחרון

דברים שקורים לי בזמן האחרון:
לפסיכומטרי אני לומדת
במלצרות אני עובדת
עם ערן לא מדברת
עם בחור אחר שוכבת.
עשיתי טאטו של טינקרבל בכתף
דאגתי בקיץ בעירום להשתזף
וכשמיקי (זה הבחור החדש) אותי עוטף
אני מתפנקת ונזכרת איך ערן יודע ללטף.

למה אני לא מדברת עם ערן

למה אני לא מדברת עם ערן?
אין לי סיבה
כנראה אני מעדיפה שיהיה לי רע.

נפרדנו


נפרדנו
חזרנו
נפרדנו
חזרנו
הרבה פעמים
הצעתי שנצא עם עוד אנשים
ערן
לא הסכים
אמר שזה רע
אמר שזאת התחלת הפרידה
אמרתי
"שטויות
אתה מתבלבל,
ככה אני אהיה אליך יותר קרובה.
חודש וחצי
זה עבד מצוין
פעם הייתי עם מישהו סתם
ופעם עם ערן.
חודש וחצי
ערן שלי חיכה
כשהייתי עם מישהו סתם
הוא לפעמים קצת בכה.
ואז,
הוא יצא,
פעם אחת,
עם מישהי מהעבודה
ונתן לה נשיקה.
כשהוא סיפר לי אמרתי לו "'ס'תלק מכאן"
ומאז, כבר חודשיים, אני לא מדברת עם ערן.

בימים הראשונים

בימים הראשונים לפרידה
הייתי מופתעת נורא.
אחר גיליתי שאני עצובה.
אחר כך נעלבתי
שככה הוא נתן לי ללכת,
אחר כך התנחמתי,
עם מישהו שאת השם שלו אני ממש לא זוכרת.

עכשיו אתה מרוצה?

פגישה מקרית

פגישה מקרית
עם ערן
בקפה שבו אני עובדת.
הוא נכנס עם חבר
וישב באזור
שבו אני ממלצרת.
נבהלתי,
חייכתי,
הסמקתי,
נגשתי,
אחרי חודשיים בלעדיו, השתדלתי להיות מקצועית,
אבל כשהם יצאו לא התאפקתי,
נתתי לו צביטה ואת הסלולארי החדש שלי על החשבונית.