[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"אתה חייב להפסיק." אני לוחשת. הדמעות הפסיקו לזלוג והסנטר כבר
לא רועד. "מה אתה רוצה ממני? למה אתה לא מוכן לעזוב אותי
בשקט?" עוצמת את העיניים ומרגישה את החור בפנים גדל ומתרחב.
"שנים שאני מבקשת שתעזוב אותי במנוחה. אם לא תעזור לי, אז
לפחות תניח לי." הכוחות אוזלים במהירות והעייפות משתלטת כרוחות
חלשות שנושבות לתוכי. "אין בי כח, אלוה-ים שלי, אז תניח לי
בבקשה. תן לי לחיות בשקט עם עצמי. אל תטריד אותי יותר." אני
נופלת הצידה. המזרן רך ומנחם. "רק תן לי כח להתמודד עם המחר,
כי בלעדיך אני אבודה." השינה כבר אוחזת בי והעיניים ממאנות
להיפתח שוב. "תן לי שקט." אני ממלמלת ונרדמת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה לא מבין
שהרשע גר בעור?



מערכת של למטה


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/12/03 15:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פיית החורף

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה