|
במרומי נפשי מצאתי יגוני
ובשאול אמצא נחמתי.
כי יזהר האור ביתר קודש
כשעננת האופל תקיף אהבתי.
בראשית ברא האל את האופל.
האופל הסובב, המקיף ,האורב.
ובנשוב רוחות האופל הריקות
סבב לו העפר.
בסיס התהוות אהבה וכאב.
ובבסיס ברא הוא את השמיים והארץ
וסבב העפר בתוהו ובוהו במחשכי האופל
באינסופיות כנועה.
מרוממות אל השאול-מן היגון לגאולה.
והצית בעפר ניצוץ בצלמו
ויבנה העפר צורת אור קדושה.
ובאש הכאב יחצוב בדם
דם כקרבן לאוהבי החכמה.
ויעמוד האיש מכוסה הדם,
צרוב האש - עטוף זוהר התודעה.
וישם על ראשו את מצנפת הליצנים
ויקרא שמו המודע.
והאופל עודנו סובב,
מפיץ את כאב המבחן,
בורא והורס עולמות פנימיים
לצליל צחוקו של האחד.
צחוק עשה לי אלוהים
ויקרא שמי המודע.
ובמחיר ההתעלות אשלם בדמי,
ואור קדושתי על מזבח שפיותי.
ויחזק האור ויתהווה לדמות
ומנגד תעמוד דמות האופל
ומנגד שניהן תעמוד דמותי,
דמותי הנלעגת,
חבושת המצנפת.
הגיחוך האלוהי...
במרומי נפשי מצאתי גאולתי
ומן השאול אדלה נחמתי הברוכה.
ברוך אתה אשר בחרתני,
כי לבסוף הבנתי את הבדיחה. |
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.