מוקדש לבובת הסמרטוטים


כשריחפתי אלייך מתוך גופי,
נפתחה הדלת לרווחה
ומבעד לבתולת הברזל,
מבעד לתחפושת הזונה,
ראיתי את השליחה הקדושה.

השליחה חולה במחלה איומה-
סרטן הרוח- לוקמית התודעה
ולכן היא זקוקה להקרנה.

ואני?
כחיה פצועה באתי לבקש אהבה.
איך אני מעז?
מולה?
להפגין חולשה?
הזהר בדבריך! ואל תשכח- יש עוד אלף כמוך.
וכשאמרתי אהבה- קראת לי רחמים
וכשאמרתי איכפת- קראת לי מזויף
וכשהאמנתי בכל כולי ברוב אמונתך בי-
מצמצת ושתקת,
ורק הקרנת.